יום העצמאות

ביום שישי האחרון חל יום העצמאות ה-96 של פינלנד. נעשתה בדיקה מדוקדקת של מנהגים המקומיים וסינון קפדני של האפשרויות העומדות בפנינו, לדוגמה: להשתכר – לא, לראות זיקוקים – כן, להדליק נר כחול ונר לבן ולהניח על אדן החלון – לא השנה, לראות בטלויזיה את החגיגות בארמון הנשיאות – רק השנה ולעולם לא שוב

יצאנו אני והחצי השני שלי לכיכר העיר לשמוח ולצהול. מה רבה היתה הפתעתנו כשגילינו ששמחה וצהלה אינן ממנהגי החג. תבינו, הפינים הם אנשים רציניים. יציאה לעצמאות אינה עניין של מה בכך, יש אחריות רבה ויש עבודה קשה. אל תבינו לא נכון, הם שמחים וגאים בעצמם מאד, הם פשוט עושים את זה בשקט…

למעשה הכל היה בשקט, לא תאמינו כמה שקט היה בכיכר קטנה שהיו באה מאות אם לא אלפי אנשים. פרץ ההתרגשות הרב ביותר שראינו היה כשבשלב מסוים בנאום ראש העיר כולם קראו בקול (אבל חלילה לא צעקו כי זה עושה רעש) משהו בסנגון: "הידד! הידד! הידד!". גם כאשר המסכנים ניסו למחוא כפיים הם לא הצליחו להרעיש, שמעתם פעם מחיאות כפיים של קהל עם כפפות? זה נשמע קצת כמו רעם רחוק או כמו מלחמת כריות.

אחרי הנאום היתה נהירה המונית לכיוון האגם כדי לצפות במופע הזיקוקים. המופע היה מרשים ונחמד מאד אבל שוב לא נצפתה התרגשות מצד הקהל שנהנה בשקט ובסוף מחא כפיים ("פאף פאף פאף") בנימוס. רק אני כמובן עשיתי פאדיחות וגררתי תשומת לב כשכל זיקוק טרחתי להביע איך אני מרגישה  ("וואווווווו", "אהההה!!!", "אוי זה היה יפה!"), כרגיל אני הייתי אטרקציה

עכשיו לגבי המופע והארוחה בארמון הנשיאות. עושה רושם שזה טקס האוסקרים של הפינים. כל ימי החורף הארוכים הפינים יישבו בסאונה וידברו על מי היה שם, עם מי הוא בא ומה הוא לבש

אין ספק שזו היתה חוויה אנתרופולוגית מעניינת ביותר, אני מחכה לראות מה יקרה בחגיגות ה-100

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s