הכיני בעלך לחורף

מחקרים רבים כבר נעשו על ההבדל בין נשים לגברים וכמובן שגם הבדלי הטמפרטורות נכנסו למשוואות המרובות. לנו תמיד קר ולהם תמיד חם. זה נכון. עד שמגיעים לפינלנד…

נשים אמנם סובלות יותר מקור, אולם אנחנו גם יודעות כיצד להתמודד איתו. בזמן תקופת האבן והאדם הקדמון, כשהגברים יצאו לצוד, אנו הנשים נשארנו במערה הקרה והתלוננו שקר לנו: "בררר…. לאוגה יש פרוות שועל… זה כל כך חורף שעבר… בררר…". ההתמודדות הזו ציידה אותנו ביכולת להבין שקר לנו ולהבין מה אפשר לעשות כדי לפתור בעיה מציקה זו. אך לא כך הגברים.

הגבר הישראלי לא מוכן לקור מכיוון שהוא לא רגיל אליו, אעיז אף לחשוד שהוא לא מבין שקר לו? "איזה מצחיק" יאמר לו הישראלי "אני לא מרגיש את קצות האצבעות, מעניין מה קרה שם". על האישה להיות סובלנית וסבלנית, ההכרה בעובדה שקר תגיע בערך כשיהיה מינוס חמש מעלות בחוץ. אולם גם אז התמודדות הבעל עשויה להתנהל באיטיות, עליך לסייע לבעל! קני זוג כפפות בשבילך (רצוי צבע יוניסקס, את הכפפות הורודות תקני פעם הבאה) והציעי לבעל להשתמש בהן. עליך להיות מוכנה להציע שוב ושוב (כולנו יודעים שלנדנד לא אכפת לך) עד שהבעל ישתמש בכפפות, אז הוא יראה שהפעם לשם שינוי האצבעות לא נושרות לו ומשם הדרך לקנות לו כפפות משלו קצרה. טכניקה זו ניתנת לשימוש גם על פרטי לבוש אחרים כגון כובע, גטקעס וכיוצא בזה.

גם ברגליים הסיפור דומה. לרוב הנשים יש מה שנקרא "גרבי בית", אלו אותן גרביים רכות, צמריריות ומלטפות שהאישה גורבת כדי לשמור את רגליה חמות, והרי ידוע שכפות הרגליים הן התרמוסטט של הגוף. לבעל לא יהיו גרביים כאלה, הרי מבחינתו גרבי בית הן דבר נשי כמו לק לציפורניים או לשים את הבגדים בסל כביסה. שוב תפקידך כאישה טובה הוא לסייע לבעל, השיגי לו גרבי צמר בצבעים גבריים: שחור, כחול, צהוב… וחלילה שהגרביים יהיו רכות! חפשי גרביים מצמר גס ומגרד שמרגיש כמו נמלים שהולכות על הרגליים. אם בחרת גרביים נכונות הבעל יקח אותן בעצמו מן הארון.

טריק נוסף הוא יצירת קשר רגשי, גם אם מזוייף, לפריטי הלבוש. קני את פריט הלבוש הרצוי וגרמי לו להיות בעל ערך רגשי ותני אותו לבעל כמתנה. את יכולה להדפיס עליו תמונה או משפט, לתת אותו כמתנה באירוע מיוחד או אם יש בך הכישרון: הכיני אותו בעצמך! כעת תוכלי להגיד לבעל: "מה לא תלבש את החולצה/כובע שקניתי/הכנתי לך?!?", על מנת להמנע מויכוח הבעל יתלבש ואת ניצלת מלטפל בו כשהוא חולה.

לא רחוק אבולוציונית מהבעל הוא הכלב. גם לו צריך להסביר שקר עכשיו. מאמצים רבים מושקעים בו עכשיו כדי להסביר לו שהוא לא יכול לשבת על השלג חצי שעה ושהוא כבר לא צריך להנשיר כל כך הרבה שערות…

תגובה אחת

  1. אוי וואו.
    צחקתי בקול רם ואז הקראתי למי שיושבת איתי את הסיבה לנחרות בצחוק הפתאומיות:
    "שוב תפקידך כאישה טובה הוא לסייע לבעל, השיגי לו גרבי צמר בצבעים גבריים: שחור, כחול, צהוב… וחלילה שהגרביים יהיו רכות! חפשי גרביים מצמר גס ומגרד שמרגיש כמו נמלים שהולכות על הרגליים"
    שירה צרופה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s