לאחרונה פרסמתי פה מדריכי טיולים על ארצות שונות, ואני קצת מרגישה שחרגתי מנושא הבלוג שהוא דיווח על החיים במדינה שאני נמצאת בה עכשיו. אז הפעם אני חוזרת קצת לעצמי ומביאה לכם מדריך טיולים לדרום לפלנד. אז חוץ מההמלצות הרגילות לאיפה לישון ולאן ללכת אני גם אתן אנקדוטות על פינלנד.
למה דרום לפלנד? כי פינלנד גדולה מתברר, זו לא ישראל שאחרי שש שעות הגעתם לקצה שלה… אז כדי להגיע מדרום פינלנד לדרום לפלנד צריך יומיים נסיעה (או יום אם אין לכם כלב עם חרדת נסיעה ומכונית צרפתייה עם attitud). לבאים לפינלנד מחו"ל (חה חה אתם חו"ל בשבילי!) כדאי אולי לצמצם טווח ולקחת טיסה פנימית לצפון. בכל מקרה חייבים אוטו, אין מה להסתמך על תחבורה ציבורית במקרה הזה לדעתי, היא לא זולה ונוחה מספיק. אנחנו בחרנו ללכת לדרום-מזרח לפלנד ולא לדרום-מערב כי שמענו שבמזרח הנופים יהיו קצת יותר מעניינים ויותר טיפוסיים לצפון. עיקר הטיול התמקד בפארקים לאומיים עם מסלולי הליכה מעגליים ברמה קלה עד בינונית, כל המקומות שיצויינו פה קיבלו בשמחה את נוכחות הכלב שלנו אלא אם צוין אחרת.
אז העמסנו את האוטו, תדלקנו ויצאנו לדרך לכיוון צפון מזרח. נתחיל בנקודה חשובה לגבי נסיעה בין עירונית בפינלנד: כמות הרכבים בפינלנד קטנה באופן משמעותי מכמות הכבישים. התוצאה – אין מצב להתקע בפקק, להיפך, עלולים להיות מקטעים ארוכים של נסיעה בלי לראות אף אוטו מקדימה או מאחורה…. מגניב! אגב גם שוטרי תנועה לא תראו פה, יש מצלמות אבל בינינו לא ממש צריך, פינים פשוט נוהגים כחוק ברוב המקרים. הבעיה היחידה שהיתה לי בנסיעה ברחבי פינלנד היתה השעמום, הנוף נשאר אותו דבר לא משנה לאן נוסעים, מזל לפחות שזה נוף יפה. אני משערת שלחו"לניקים כמותכם זה ישמע מוזר, תחשבו לעצמכם: "מה היא מתלוננת על יערות ואגמים???". אה ועוד מילת אזהרה היא שבצפון פינלנד ישנה אפשרות סבירה להתקע באייל צפון שהולך על הכביש, אז לסוע בזהירות. לאורך כל הכבישים בפינלנד יהיו שלטי אזהרה ממוסים (אייל קורא), אבל את תיאורית הקונספירציה שלי על מוסים אני אכתוב בפעם אחרת.

איילים תופסים טרמפים בצידי הדרך
בגלל שמדובר בשעות רבות של נסיעה מומלץ למצוא מקומות נחמדים לעצור בהם כמה שיותר "על הדרך", למי שבא מדרום על כביש E75 הראשי ימצא את הפארק Leivonmäki ממש על הדרך, אנחנו עשינו את המסלול הכחול הקל של 5.5 ק"מ בערך. פארק חביב, סך הכל נוף פיני טיפוסי, קצת מחסור לטעמי במקומות לשבת לפיקניק. תחילת וסוף מסלול בכתובת: Syysniementie 1071, Joutsa.

ימינה לבית של סבתא של כיפה אדומה ושמאלה לבית של עמי ותמי
אחרי שתזנחו את כביש E75 שפונה לצפון מערב ותלכו לכביש E63 שנוטה לצפון מזרח תוכלו לעצור בעוד פארק סימפטי בשם Kylmäluoma, בפארק הזה יש גם מקום ללינת קראוונים. אגב מתברר שקראוונים זה סוג של דת בפינלנד ואני מנחשת שכל כספי הפנסיה של הפינים הולכים על קראוון שנקנה בגיל הפרישה, וואלה נשמע לי כמו רעיון טוב. אז בפארק הזה המסלול המומלץ הוא Hukanharjunpolku Trail באורך של כ-5 ק"מ שכולל עליה אחת מאסיבית אבל קצרה בשביל נוף נחמד מאד. מתחם הלינה, ותחילת וסוף המסלול בכתובת: Pajuluomantie 20 Taivalkoski.

הי אגם!
עכשיו טיפה על לינה… אני הייתי נאיבית למדי, אני חשבתי שאני מספיק מגניבה בשביל לישון באוהל, אבל טעיתי. אולי בישראל אני מספיק מגניבה בשביל זה אבל לא בפינלנד בחודש יוני הכי קר מזה 50 שנה. לישון באוהל בפינלנד אומר שאתם צריכים להיות חסיני קור, יתושים, גשם ואור! אם יש לכם קושי להרדם עם מנורה דולקת אז תשכחו מלישון באוהל בפינלנד. כשמגיעים בקיץ לקו רוחב מסויים בפינלנד המשמעות של זה היא שהשמש לא תשקע. אני לא מתכוונת שהיא שוקעת ועדיין יש אור כזה של אחרי שקיעה אלא שהיא פשוט ל-א שוקעת, היא נשארת לה שם למעלה מבסוטה מעצמה. אז רק אתם מכירים את עצמכם בשביל לדעת אם אתם יכולים לעמוד בשינה באוהל, אם כן אז תוכלו לחסוך לעצמכם הון קטן, אם לא אז אל תרגישו רע עם עצמכם… תתכסו בפוך, תסיטו וילון ותרחמו על המסכנים שבאוהל.
מטרת הטיול והנקודה הצפונית ביותר שהגענו אליה היא איזור העיירה kuusamo. קרוב לעיירה זו ישנם שני פארקים שבהחלט היו המוצלחים ביותר בטיול. הראשון הוא Pieni karhunkierros שהיה המועדף עלי, נופים פשוט מהממים. מסלול ההליכה הוא של כ-12 ק"מ והייתי מגדירה אותו קל-בינוני, כלומר שרוב ההליכה היא קלה ונוחה ובמקומות הקשים להליכה שמו מדרגות עם מעקה. במסלול יש שלב אחד שהיה קשה במיוחד שגרם לנו לנפוח את נשמתנו והוא עליה של מעל 250 מדרגות, המטיילים החכמים עשו את המסלול בכיוון ההפוך… למרות שאני חושבת שאם לא מתאמצים קצת אז אין תחושת הצלחה… אז אם אתם לא חולי לב אין לכם תירוץ להיות פדלאות ותעשו את המסלול כמומלץ לפי המפה. נקודת התחלה וסוף מסלול ומקום לישון בו עם אוהל (יש מקלחות נקיות) בכתובת: juumantie 132 kuusamo.

הי! למה האגם הזה זז?? אההה… זה מפל!
הפארק השני הוא Riisitunturi, וגם את המסלול המומלץ בו בשם Riisin Rietas היתי מגדירה כקל-בינוני (כ-11 ק"מ), פה השבילים אבל יותר טבעיים מה שטיפה מקשה על ההליכה, אבל במקומות קשים יש מדרגות. בתחילת המסלול (ובסופו) עולים על גבעה גבוהה ורואים יערות ואגמים (נו דה), תביאו מעיל רוח. כשאתם מנסים להגיע עם האוטו לנקודת ההתחלה אל תסתמכו על ניווט של גוגל שעלול להביא אתכם לדרך עפר באמצע שום מקום, סעו על כביש E63 מ-kuusamo לכיוון צפון, יהיה לכם שלט שיכוון אתכם לפארק (פניה שמאלה לכיוון מערב) ואז תסעו על הכביש הזה עד שיהיה שלט שוב לפארק מצד ימין, אז תגיעו למה שנראה כמו חניה נטושה אבל הכוונה שתמשיכו עם הכביש למעלה ואז תגיעו לחניה האמיתית ותחילת המסלול.

הי. אגם.
בגלל שנסיכה שכמותי ויתרה על שינה באוהל מצאנו לנו סידור אחר באיזור kuusamo, מצפון לעיירה ישנו מעין מתחם סקי בשם Ruka, תשאלו למה הלכתי לישון במתחם סקי ביוני? כי ככה נהנים מתנאים גבוהים במחיר נמוך! באמת שזה מקום נחמד להיות בו גם בקיץ… שילמנו 85 יורו ללילה ל"דירונת" קטנטנה ברמת 4 כוכבים עם סאונה פרטית. בגלל שנשארנו עוד לילה קיבלנו 4 עליות וירידות לגבעה במעלית הסקי, בלי הכלב כמובן. את הירידה אפשר לעשות ברכבל או (בהחלט בהחלט מומלץ) לרדת במגלשת הקיץ, מקבלים מן משטח עם גלגלים וידית לשליטה במהירות ומתגלגלים במגלשה במסלול עד למטה – כיף! מבחינה קולינרית יש ב-Ruka הרבה מסעדות אך בקיץ רובן סגורות. מאלו שנשארו פתוחות אני ממליצה על Piste שקיבלה אצלנו ציון גבוה על מקוריות (עוף עם גבינת עיזים וריזוטו שעורה קרמי), ביצוע (צ'יפס) ועל טעם מעולה (מרק ארטישוק ירושלמי עם מוס סלמון), גם המחיר היה שווה לכל נפש (מפונקת קצת).
באיזור ישנם המון פעילויות לעשות בחורף אך גם בקיץ. אנחנו הלכנו, שוב בלי הכלב, למרכז הטורפים בכתובת: Keronrannantie 31, Kuusamo. שם תוכלו לקבל סיור (אין הליכה עצמאית) והסבר על הטורפים המקומיים. במתחם ישנם כ-6 דובים, 4 כלבי-זאב, שונר או שניים ושועל. אה ואיילי צפון אם עוד לא דרסתם אחד. הסיור הוא 45 דקות והוא בפינית למרות שהמדריכה תדאג לעדכן אתכם בקצרה באנגלית בין כלוב לכלוב. תזכו לראות את החיות מקרוב (אם יבוא להן) ולראות את המדריכה מאכילה אותם, עלות הסיור 10 יורו שהולכים בעיקר ללקנות דבש לדובים.

"מה, בלי צמצום רוטב בלסמי וגבינת חלומי מוקפצת???"
בדרך חזרה עצרנו ללילה באי בשם Manamansalo, כתובת: Teeriniementie 156, 88340 Manamansalo. גם שם היה מתחם קראוונים מרשים ביותר עם מקלחות משותפות ברמת בית מלון. אנחנו אבל מפונקים ושכרנו צריפון קטן עם מקלחת ושירותים פרטיים במחיר קצת מופקע בשביל התמורה, אבל מה לעשות לעומת מתחם הסקי פה זה high season. המתחם מציע גם סאונה על שפת האגם כדי שתוכלו לקפוץ ממנה ישר למים כמנהג המקומיים וגם חופים פרטיים שלא היו מביישים חוף תאילנדי. מהמתחם תוכלו לצאת לסיורים, האיזור מרושת במסלולים קלים ונוחים להליכה כך שאתם יכולים לתפור לעצמכם מסלול באורך הרצוי לכם, קחו מפה מהקבלה. כשיוצאים או נכנסים לאי מכיוון דרום יש להשתמש במעבורת שיוצאת כל חצי שעה בערך והיא חינם (הידד כספי מיסים בפעולה!).

אם רק לא היו 13 מעלות בחוץ…
זהו… נראה לי חפרתי לכם מספיק…. כל הכבוד אם הצלחתם לקרוא הכל…. אם קראתם ברפרוף אני מבינה. בכל מקרה אני מקווה שקיבלתם קצת תמונה על איך זה להיות תייר בפינלנד וגם תושב קבוע…