מדריך טיולים – ויטנאם חלק ג' ואחרון

הגענו לישורת האחרונה… האמת שהייתי יכולה להמשיך לכתוב רק על ויטנאם עוד עמודים על גבי עמודים… אבל אני מצמצמת רק לפרטים ההכרחיים, אם עולות לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול. שנמשיך?

הוי אן 

הוי הוי אן… אני חשבתי שבחורות נוהרות למילאנו בשביל בגדים, איזו בורה הייתי… כן, במילאנו תוכלי לרכוש את מיטב המותגים ולשלם עליהם ממיטב כספך… אבל בהוי אן תוכלי לזייף את מיטב המותגים ולשלם בדונגים. עוד על זה בהמשך.

הוי אן היא עיר קטנה הנמצאת על חופה המזרחי של ויטנאם, בערך באמצע המדינה. הדרך הכי נוחה להגיע אליה מהנוי או סייגון היא בטיסה לעיר דה נאנג. את דה נאנג ראינו רק תוך כדי נסיעה והאמת שגם ממנה התרשמנו. דה נאנג עשתה רושם של עיר די תוססת, קצת לאס ווגאסית… לא בדיוק הסגנון שלנו אז לא טרחנו לחזור, והאמת שכשהגענו להוי אן לא רצינו לצאת משם…

גיאוגרפיה:

אני מחלקת את הוי אן לשלושה חלקים: העיר העתיקה, החוף ומה שביניהם. בכל אחד מהאיזורים ניתן למצוא מקומות לינה. אם התוכנית היא להיות בים ולהשתזף על הבטן בבוקר, לגרד מדוזה מהתחת בצהריים ושוב להשתזף על הגב אחרי צהריים למשך שבוע – איזור החוף זה בשבילכם. אם אתם רוצים להוציא את הראש מהחלון ולספוג את ההמולה והאקשן של העיר העתיקה על כל מבקריה (אבל אל תצפו לדיסקוטקים ושטויות… בשעה עשר האנשים ישנים והחולדות מתעוררות) אז שנו בעיר העתיקה. בכל מקרה הוי אן לא מאד גדולה וברכב לוקח כרבע שעה להגיע ממרכז העיר העתיקה לחוף. אנחנו כרגיל מיקמנו עצמנו באמצע הדרך להגעה נוחה ומהירה גם לעיר וגם לחוף. אני ממליצה כמלון על Green Field Villas (שימו לב שיש גם Green Field Hotel, הם צמודים אבל לא זהים, המלון הוא יותר זול ולצעירים והווילות יותר שקטות ולמשפחות), ארוחת בוקר היתה מעולה, שירות אדיב, לפטופ בחדר, בריכה שקטה ונקיה.

IMG_4462

ילדים, צבעו את התמונה בצבעים יפים ואת המדוזה השאירו בלבן

אמצעי התחבורה הנפוץ בהוי אן הוא אופניים וכמעט כל מלון משכיר אותם. אבל אתם צריכים להיות די עמידים לחום… בהוי אן חם. מאד. אני עברתי לפינלנד כי אני שונאת חום, אז אני התניידתי במונית (כדולר כל כיוון, תזהרו מרמאים). בהוי אן שמענו את המשפט "טוב שבאתם באביב, בקיץ ממש חם פה" שנאמר כשהיו מעל 30 מעלות ומליון אחוזי לחות… עצה: קנו מניפה יפה.

מה עושים שם?

בעיר העתיקה יש בעיקר חנויות קטנות וחמודות, חייטים, סנדלרים ומסעדות לרוב. אבל יש גם המון מקדשים, רובם נראים די אותו דבר אבל פה ושם יש אחד מרשים יותר. כדי להכנס לחלק מהאתרים תידרשו לשלם, יש אפשרות לקנות כרטיס ניקובים שתקף לחלק מהמקומות, כמו לגשר היפני המפורסם. הקטע שהם לא תמיד מקפידים על זה ולפעמים אפשר לעבור בלי, במיוחד אם נכנסתם באותו זמן עם קבוצה גדולה.. אבל בגלל שסך הכל מדובר בכסף שהולך כדי לשמר ולתחזק את העיר היפה הזו, תנו כמה פרוטות וקנו את הכרטיס הדבילי…

IMG_4412

העיר העתיקה סגורה לכלי רכב ממונעים ומאפשרת שיטוט רגוע

קשה לי להמליץ על חייט או סנדלר, סך הכל כולם שם יודעים לעשות הכל. איך זה עובד? אתם באים עם תמונה/מחפשים באחד מעשרות הקטלוגים או עם אייפד שיש שם/מתלהבים מדגם מוכן שמוצג לראווה בחנות, בוחרים בד, עושים מדידות ותוך יום יומיים יש לכם בגד/נעליים מותאמים לכם באופן אישי. שמלות, מעילים, חליפות, תיקים, מגפיים, נעלי עקב… תתפרעו!!!
בהוי אן יש תעשיית משי ענפה, אז מתנה נחמדה לאבא יכולה להיות עניבת משי. מתוך מליון החנויות אני כן אמליץ על אחת חמודה במיוחד: Ken Tam cocoon, מפעילה אותה אישה מקסימה ומרשימה שגם אוהבת להראות ולהסביר את תהליך עשיית המשי.

אוכל? אוכל!!!!!

אבל הוי אן היא גם בהחלט מקום של אוכל. כרגיל, כל מקום וכל דבר שתאכלו בויטנאם יהיה טעים, אבל לאיזור הזה בויטנאם יש גם מטבח ייחודי משלו עם מאכלים שלא תמצאו בשאר ויטנאם. אחת מהפנינים הללו הוא המעדן בשם white rose – כיסונים ממולאים מלית שרימפס ועליהם בצל מטוגן וקראנצ'י. ברוב המסעדות תמצאו כזה… אחד הטובים שאכלנו היה במקום קטן וחמוד בשם The Nocturnal Artist, המופעל על ידי משפחה חמודה. בגדול אני ממליצה לחפש מסעדות קטנות ומשפחתיות, שם באמת תעוף לכם הלשון, ואם תפנקו בטיפ (שקלים בודדים בשבילכם) תזכו ליחס של מלכים ותדעו שעשיתם למשפחה טובה את היום. אבל גם מסעדות יותר גדולות ותיירותיות יכינו אוכל מדהים, לדוגמא: Morning Glory המפורסמת ששם המטבח הוא במרכז המסעדה, מה שיוצר חווית אכילה ייחודית. עוד אטרקציה פופולרית לאיזור היא קורס בישול שמציעים בהרבה מסעדות ומלונות.

IMG_4540

Dinner and a show

כואב לעזוב את הוי אן… אבל אי אפשר להשאר לנצח, חייבים להמשיך…

סייגון = הו צ'י מין סיטי

את הטיול שלנו נסיים בעיר הו צ'י מין סיטי, לשעבר ובקיצור סייגון. סייגון היא התל אביב סטייל של ויטנאם. היא גדולה, רועשת, מודרנית ודי מערבית… יצא לנו הכבוד לחגוג שם את חגיגות ה-40 לנצחון במלחמה האמריקאית (כמו שהם קוראים לה), נצחון הקומוניזם על הקפיטליזם… בערך… כי אכלנו בפיצה האט וראינו פרסומות לדאנקן דונאטס. קשה לי להגיד שהתרשמתי במיוחד מהעיר, אבל גם מתל אביב אני לא מתרשמת.

IMG_4561

וטרנים ממלחמת ויטנאם: "יההה ניצחנו את החזירים הקפיטליסטיים!!! יאללה באים לסאבווי?"

אנחנו ישנו במלון בשם Sonnet שהיה מוצלח מאד. המיקום היה נוח והצוות המקסים נתן לנו להתקלח במקלחות עובדים אחרי שכבר עשינו צ'ק אאוט (בסייגון צריך להתקלח כל שעתיים).

אני כן ממליצה אם אתם בסייגון להגיע ל"יד ושם" של ויטנאם: War Remnants Museum, המוקדש בעיקר לזוועות שנעשו בזמן מלחמת ויטנאם. נכון שהתצוגה לא אובייקטיבית, אבל זה לא עושה אותה לא מעניינת או שגויה מיסודה. זו לא חוויה קלה, אבל היא בהחלט חשובה ועוזרת להבין יותר טוב את העם המופלא הזה.
בסייגון יש גם שוק מקורה גדול בשם ben thanh, שם תוכלו למצוא את המזכרות שראיתם כל הטיול במחיר הזול ביותר, אפילו יותר מבהוי אן. לדעתי השוק היה קצת צפוף ומחניק ולא ממש נהנתי להסתובב שם, אבל שמעתי שבלילה השוק הופך להיות יותר פעיל ויותר חוויתי (כאמור אנחנו היינו שם בזמן חג…).

לסיכום (סוף סוף)…
ויטנאם היא מדינה כובשת לבבות שיש בה המון מה לראות. הייתי שם רק שבועיים, ואני לא מרגישה שגירדתי את פני השטח, מקומות חדשים או אלו שכבר הייתי בהם. נגיד לא הספקתי לסייר בדלתא של המקונג ששמעתי שהיא מעניינת מאד ובהוי אן ובהא לונג ביי יכולתי להשאר עוד שבוע. האנשים נעימים, מנומסים ורגועים יותר מתאילנד השכנה ולדעתי יש בה יותר עושר היסטורי ותרבותי. זו בהחלט מדינה שעוד אחזור אליה בעתיד…

תגובה אחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s