מדריך טיולים – ברלין

שוב אני נתקלת בבעיה לכתוב מדריך טיולים. כי בינינו, למי מכם אין חבר שגר בברלין ויכול לתת לכם המלצות יותר טובות ממני? בנוסף, כיעד פופולרי להחריד עבור ישראלים, ישנם מאות אתרים הכתובים בעברית צחה יותר או פחות אודות ברלין. אבל בגלל שאני חושבת שאני הכי מוצלחת וחכמה אני אכתוב בכל זאת… נתחיל?

תחבורה

עד שלא מגיעים לברלין ומתחילים להשתמש בתחבורה הציבורית שלה, לא מבינים באמת איך היא עובדת וכמה היא מופלאה. כהכנה לנסיעה חיפשנו מפות של הרכבת התחתית, והאמת? קצת נבהלנו. אבל כשהתחלנו להשתמש ברכבת הכל נהיה הגיוני.
ברלין מחולקת לשלוש טבעות: A,B,C. כנראה תהיו רק ב-A ו-B, ל-C אולי תגיעו אם אתם ממריאים או נוחתים משדה התעופה שונפלד (שהוא קטן ומעפן, Tegel הוא השדה המוצלח יותר). קנו כרטיס חופשי-יומי/שבועי ותוכלו לנסוע ולהתברבר בכל כלי הרכב הציבוריים (לא מוניות כמובן) כמה שתרצו. במיוחד אם אתם כמו החצי השני שלי שאוהב לעלות מהר על רכבת בלי לבדוק לאיזה כיוון היא נוסעת. כשתקנו כרטיס קחו גם מפה! מאד חשוב!
בברלין יש מספר דרכים להתנייד: אוטובוס, טראם (חשמלית) ורכבת. לעומת מדריכים קודמים שבהם יעצתי תמיד ללכת ברגל, הפעם אני נמנעת מלעשות כן: ברלין ענקית, אל תבזבזו זמן וכוח על הליכה, לא כשיש תחבורה ציבורית אמינה, תדירה (רכבת מגיעה כל חמש דקות בממוצע!) וזולה. אז אוטובוס וחשמלית זה טוב, אבל אנחנו נמנענו מהם משתי סיבות:
א. הם פועלים מעל האדמה,בכבישים רגילים, ונתונים לחסדי מצב התנועה. אני בטוחה שיש יעדים ושעות שבהם הנסיעה בהם תהיה יותר חסכונית בזמן, אז אם חברכם הברלינאי מכוון אתכם למקום כלשהו באמצעות אוטובוס או טראם הוא כנראה יודע… אבל…
ב. רכבת תחתית זה כיף! אוטובוס יש גם בירוחם, זה לא מרגש. באנו לחופשה, לחוויה!
אז בתחום הרכבות, בברלין פועלות שתי מערכות: U-Bahn  ו- S-Bahn. בהתחלה חשבתי ש ה-U זה רק רכבת שמתחת לאדמה (יענו under), אבל גם ה-U וגם ה-S נמצאות מתחת ומעל האדמה. אז מה ההבדל ביניהן? רכבות ה-S מגיעות גם לאיזורים יותר מרוחקים בברלין, לפרוורים, אז הן יותר הכלאה בין רכבת רגילה ורכבת תחתית. מה שעושה אותן יותר גדולות ומרווחות מאשר ה-U, אבל גם טיפה יותר איטיות. אבל שתי המערכות יהיו שימושיות, תלוי לאן צריך להגיע.

גיאוגרפיה

כמו לכולכם, גם לנו נאמר שהרובע ששווה להיות בו הוא רובע המיטה (Mitte). אז שאלנו את פקידת הקבלה במלון אם תוכל להצביע לנו על המפה איפה בדיוק הרובע הזה נמצא, היא נתנה לנו מבט מבולבל ופחות או יותר הצביעה על כל המפה… באופן כללי אחרי כמה שעות בברלין מקבלים את ההרגשה שברלין היא רובע בתוך המיטה ולא להיפך. האמת שאין ממש מה להסתכל על ברלין ברובעים, אלא על שכונות, בכל רובע תמצאו שכונות מגניבות יותר ופחות. לדוגמה ברובע קרויצברג נהנתי במיוחד להסתובב בשכונת bergmannkiez, המון מסעדות וחנויות קטנות. תחנת ה-U הקרובה היא Gneisenaustrsse (קו U7).
אגב אני ממש התאכזבתי שגיליתי שמזרח ברלין לא נראית כמו איזו לנינגרד… ברלין היא פשוט עיר, עם איזורים מודרניים יותר ומודרניים פחות, ואיזורים מטופחים יותר ואיזורים שהרבה פחות.

אטרקציות

אין לי מה לחדש לכם. הנסיעה הזו בשבילי הייתה לסמן וי על כל המקומות שכל מדריכי הטיולים אומרים שצריך ללכת אליהם: צ'ק פוינט צ'רלי, הרייכסטאג (רק מבחוץ, לא הלכתי לכנסת אז אין סיבה ללכת גם לשם), אלכסנדרפלאץ, הפארק של טִירגַארְטן ובו עמוד הנצחון (בבסיסו יש מוזיאון קטן וניתן לטפס עד למעלה, תביאו משאף), וכו' וכו'…

העמוד נבנה לכבוד הניצחון על דנמרק… חכמה גדולה, אני מנצחת את דנמרק….

לאי המוזיאונים לא הלכנו כי התור הפחיד אותנו (חשבנו שגרמנים יותר יעילים מזה..), והאמת שכנראה לא מדובר על מוזיאונים ברמה של לונדון ופריז אז לא נורא.
האיסט סייד גלרי היה מאכזב למדי עבורי. מדובר בחלק הארוך ביותר של החומה שנשמר ועליו נתנו ל"אומנים" לצייר. או שעל היצירות רוסס גרפיטי (כמו על כל הבניינים בברלין) או שהיתה גדר שהפריעה ליהנות מהאומנות (ולצייר עליה גרפיטי). אבל קשה לי לקרוא למה שהיה שם אומנות. גם אני יכולה לשפוך קצת צבע ולכתוב בגדול מילים כמו love או tolerance….

עוד מקום מומלץ היה מוזיאון הטופוגרפיה של הטרור (חינם). התערוכה המלאה נמצאת בתוך הבניין, שנבנה במקום בו עמדה מפקדת הגסטפו בעבר. התערוכה מביאה בעיקר תמונות ומסמכים שמספרים כיצד עלתה המפלגה הנאצית לשלטון וכיצד נראו החיים בברלין באותה התקופה (לא רק ליהודים). התערוכה עם הרבה מלל ולא מראה יותר מידי זוועות, אבל כמובן שהנושא כבד… גרסא יותר מקוצרת של התערוכה נמצאת בחצר מחוץ לבניין.
אם אתם משפחה שמתכננת ללכת להמון אטרקציות אז אולי שווה לכם לקחת את Berlin WelcomeCard שמאפשר לכם גם נסיעה בתחבורה הציבורית וגם הנחות לאטרקציות מרכזיות.

 

קניות או לא להיות

תעשו חיפוש בגוגל ותמצאו מליון כתבות על נושא הקניות. גם אני אמליץ להגיע לרחוב Kurfürstendamm, אך אני גם אמליץ על חנות מגניבה באותו הרחוב שרבים פספסו: Käthe Wohlfahrt, חנות חג מולד שפתוחה כל השנה. גם אם אתם לא חוגגים בעצמכם (אולי אחרי שתבקרו שם תתחילו), מדובר על חנות מטריפה ששווה ביקור. בנוסף הם מוכרים גם שעוני קוקיה, למקרה והבית שלכם שקט מידי.

אוכל (סליחה מראש על החפירה)

כמו שאתם יודעים אני מאוהבת במטבח הויטנאמי. אז לפני הנסיעה חיפשתי בגוגל מסעדות ויטנאמיות בברלין ומצאתי כמה, רשמתי לי את הכתובות ונסענו. כשנחתנו בברלין גילינו שברלין נהנית מפלישה ויטנאמית: מסעדות ויטנאמיות בכל פינה! אני בוחרת אחת בלבד להמליץ עליה כי היא היתה באמת מיוחדת: Cô Cô bánh mì deli, כי רק שם מצאנו את הבאן מי המפורסם שאנחנו אוהבים כל כל. קרוב לתחנת U בשם Rosenthaler Platz (קו U8).
את הויטנאמיות הייתי שומרת כארוחות צהריים קלילות וזולות. אבל אם בא לכם להתפנק בארוחת ערב רומנטית, אני מתחננת שתלכו ל-Ganymed: שבו בחוץ על גדות נהר השפרה, תהנו מאוכל משובח בסגנון צרפתי ושירות אדיב, ואתם חייבים, אבל חייבים, להזמין לקינוח קרפ סוזט! מלצר יכין את הקרפ אל מול עיניכם המשתאות, ואם אתם מתעניינים בתחום (כמוני) הוא אפילו יחלוק אתכם סודות מקצועיים. במסעדה הזו זכיתי פעם ראשונה להזמין לובסטר. רק שכחתי שאני אמורה לפרק אותו. הלחץ התחיל להיבנות אצלי כשהמלצר הוציא את כלי העבודה שלי, לא הייתי בטוחה אם אני אוכלת את הלובסטר, עושה לו טיפול שורש או אולי ברית מילה. אבל המלצר החביב ראה את חרדתי ועשה בשבילי את העבודה המלוכלכת ואני נאלצתי רק לאכול (הוא לא הסכים להאכיל אותי).
ליד המסעדה הזו ישנן עוד מסעדות רבות, כמו לדוגמה Berliner Republik שמגישה אוכל גרמני, אני ממליצה על ה Flammkuchen שזו מעין פיצה גרמנית. כדי להגיע לרחוב הגיעו לתחנת הרכבת Friedrichstrasse, חצו את נהר השפרה וישר אחרי הגשר פנו שמאלה.
אם אתם מגיעים לרובע Prenzlauer Berg, שהוא עם אופי צעיר וקליל, אני ממליצה על מסעדה בשם Fleischerei, היא ממוקמת במבנה שהיה פעם קצביה וכיאה למיקום מגישה בעיקר בשרים מעולים. הצ'יפס בטטה היו הדבר הכי טוב שאכלתי בברלין. הקינוח לעומת זאת איכזב (עוגת לבה בלי לבה). שימו לב שאולי צריך להזמין מקום מראש. המסעדה קרובה לתחנת ה-U של Rosa Luxemburg Platz (קו U2).

מתוק מתוק

כמו כולם גם אני אמליץ על Einstein Cafe (שימו לב שנפתחו המון סניפים, אני מדברת רק על המקורי!), לא ממש בשביל השטרודל, שהיה די בנאלי, אבל בשביל האווירה ובשביל מי שאוהב את טרנטינו (שם צולמה סצנת השטרודל ב"ממזרים חסרי כבוד"). המלצר המסכן הוודאי חשב לעצמו "עוד פעם כאלה…." כשביקשנו קצפת וצחקקנו. הליכה קצרה מתחנת הרכבת nollendroplatz (קוים U1-4). כשחיפשנו את בית הקפה הזה גילינו לדאבונן של רגלינו, שהרחובות בברלין ממוספרים בצורה מעצבנת: צד אחד של הרחוב בתים 1-100 ואילו בצד המקביל 100-200, אז שימו לב באיזה צד של הרחוב אתם ולאיזה כיוון אתם הולכים…
בשביל העוגות והמאפים אני כן אמליץ על Patisserie Chocolaterie J.Sprengart, שהשם כבר מלמד אתכם שמדובר בתוצרת בסגנון ואיכות צרפתיים (השוקו שלהם חזק ומריר, לא לילדים! אבל מבוגרים מביני עניין יאהבו!). הקונדיטוריה נמצאת דקות הליכה בודדות מתחנת הרכבת Alexanderplatz.
ודבר אחרון, חפשו את גלידריית Amorino (יש שני סניפים בברלין ויש עוד ברחבי אירופה והעולם), שם תקבלו גביע גלידה איטלקית משובחת וגם יעצבו לכם אותה בצורת ורד!

תראו מה זה, מתברר שהיה לי קצת מה להגיד, רק 1200 מילים…