אל תפתחו עלי עיניים… נכון, רוב ההריוניות לא זוכות לבייבימון שני, אבל יש לי סיבה טובה. חג הפסחא בפינלנד הוציא את החצי השני שלי לחופשה כפויה. בגלל שהמחשבה לשבת בבית ולספור בעיטות של הילדה בבטן של אשתו לא מפתה עבורו, החלטנו לנצל את החופש ובאמת לצאת לנופש. בגלל שבכל זאת מדובר על זמן קצוב וקצר וגם בדיוק שילמנו על חופשה בלונדון, בחרנו בפראג.
אני לא בטוחה כמה המדריך הזה יהיה שימושי לישראלי הממוצע, שכן אנחנו בערך הישראלים האחרונים להגיע לפראג. אני מכירה אנשים שלא יצאו מגבולות מדינת ישראל, ואיכשהו גם הם כבר היו בפראג (כן אני מגזימה לאפקט קומי, מה אתם לא מכירים אותי עדיין?). אז אם אתם מתכננים טיול לבירה הצ'כית אתם מוזמנים לדסקס זאת עם כל מי שנמצא כרגע לידכם, הוא כנראה יודע לא פחות טוב ממני, אבל הנה הרשמים שלי מהטיול:
פראג היא האחות הקטנה והמוצלחת יותר של בודפשט (סליחה סיס, לא התכוונתי לכלום). כמו בודפשט יש נהר במרכז שחוצה אותה ובצד המערבי של הנהר יש מצודה וגבעה עם פארק. המאכלים הצ'כיים וההונגריים המסורתיים סך הכל די דומים. בודפשט היא כמו פראג שדוללה במים, פראג לעומתה יותר קומפקטית ומרוכזת. פראג גם שמורה יותר טוב, לכן לטעמי יותר כיף ומעניין להסתובב בה, כנראה בעיקר כי העיר כולה היא סט צילום סרטים אחד גדול.
כאשר בסרט Eurotrip רצו לצלם סצנה באמסטרדם אבל לא רצו לשלם מחיר מופקע למלון הם באו לפה
בגלל שזו עיר קטנה ומרוכזת, לא צריך בה זמן רב, היינו שם 3 לילות ואם היינו צריכים להשאר עוד לילה כנראה היינו כבר משלבים יעד נוסף כי לגמרי מיצינו את העיר בסוף. יתרון נוסף של פראג היא שגם אם כמונו הגעתם בטיסה מאוחרת ונחתתם לקראת הערב זה ממש לא נורא. העיר יפה ושוקקת חיים גם בערב אז לא תרגישו שהתבזבז לכם כל היום.
רוב הטיול שלנו התרכז בלהסתובב בחוץ בשמש אחרי ששרדנו את החורף הפיני הקר, אז תקבלו פה פחות ביקורות על מוזיאונים ופעילויות במבנים סגורים.
הגעה משדה התעופה והתניידות בעיר
חיפוש קצר באינטרנט העלה אופציות מסורבלות של אוטובוסים ורכבות. גוגל נשבע שהמחיר של מונית משדה התעופה למרכז העיר אמור לעלות כ-28 יורו. המלון הציע נהג מטעמו ב-30 יורו, הלכנו על זה. אני בסוף חודש שביעי, אין לי כוח.
אני לא יודעת אם זה נכון, אבל כולם הזהירו אותנו שנהגי המונית הצ'כים הם רמאים אז נמנענו. הרכבת התחתית של פראג לא ממש הגיעה לידי ביטוי עבורנו, כל עוד נשארים באיזור המרכז אין ממש סיבה להשתמש בה, העיר גם ככה קטנה ולרכבת התחתית אין הרבה תחנות לשימוש.
על הטראם עלינו פעם אחת כשטיפה הרחקנו (עוד על זה בהמשך), סך הכל אופציה קלה, נוחה וזולה. כרטיס לטראם אפשר לקנות במזומן בערך בכל מכולת או עם כרטיס אשראי על הטראם עצמו.
לינה
ממליצה בחום על המלון שלנו, Hotel Golden Crown. המלון הוא ברמת ארבעה כוכבים וגם מרגיש כמו ארבעה כוכבים (לעומת המלון בלונדון שלמרות שהיה בסדר, לדעתי אחד הכוכבים שלהם קצת גבולי). המיקום היה מעולה, נקי, ארוחת בוקר היתה סך הכל טובה (בהשוואה למלונות ארבעה כוכבים באירופה)… היו למלון מספר פאשלות כאלה ואחרות במהלך השהות שלנו, אבל אלו לא היו פאשלות גדולות מידי וכל פאשלה טופלה במהירות, באדיבות ועל הצד הטוב ביותר.
אטרקציות שביקרנו בהן
אני מרגישה מטופשת להגיד לכם דברים כמו "לכו לראות את השעון האסטרונומי" או "אל תוותרו על גשר קארל", כי אחרי שעה של הסתובבות בעיר אתם תגיעו לשם כנראה אם תרצו ואם לא. אבל הנה קצת על האטרקציות המרכזיות בעיר מזוית הראיה המוזרה שלי:
השעון האסטרונומי – עדיין לא הבנתי איך לקרוא אותו. אבל כל שעה עגולה הפעמונים יצלצלו ובחלונות של השעון יציצו להן דמויות השליחים של ישו ותרנגול. כנראה כדאי שתהיו שם יותר מפעם אחת כי בפעם הראשונה תהיו עסוקים בלצלם ולהלחץ מכייסים שמחכים להזדמנות שאתם שקועים בלצלם… לכן מומלץ להגיע בבוקר, פחות אנשים ופחות כייסים.
איפשהו שם יש מחוג שמראה שהשעה תיכף עשר בבוקר
גשר קארל – בהחלט גשר נחמד עם פסלים יפים. גם פה בשעות הבוקר יותר נעים ללכת עליו כשיש פחות אנשים. לקראת הצהריים הוא מתמלא תיירים, אבל גם דוכני תכשיטים וציורים. בחלק מהפסלים אמורים לגעת ואז לפי האמונה התפלה מקבלים משאלה… או חצבת, תלוי מי נגע בפסל קודם. לא רחוק מהגשר, בצד המערבי, נמצא קיר גרפיטי לזכר ג'ון לנון, אל תצפו ליצירות אומנות סטייל חומת ברלין, כן תצפו למתבגר היפי שיעמוד שם ויזייף עם גיטרה.
מצודת פראג – הכניסה למתחם המצודה הוא חינם, אבל כדי להכנס למבנים עצמם תצטרכו לשלם. יש אפשרות למספר סוגי כרטיסים כשהיקר מכולם (350 קרונות) כולל את הכל, כולל תערוכות. אנחנו בחרנו בכרטיס ברמה אחת מתחת (250 קרונות) שמספק כניסה רק לאטרקציות ה"חובה" (היינו במספיק מוזיאונים בלונדון ולא רצינו לבזבז זמן של מזג אוויר נעים על להיות בתוך מוזיאון עם יצירות אומנות בינוניות). עדיף לא ללכת לטירה ביום האחרון בפראג כי הכרטיס תקף ליומיים, למקרה ותרצו לחזור. כדי לצלם עם מצלמה בתוך המבנים תצטרכו לקנות אישור בנפרד (50 קרונות), אבל האמת שאף אחד בשום שלב לא ביקש ממני לראות את האישור הזה, אז אם אתם בעלי חוצפה ישראלית תוכלו לוותר.
האמת שלא נפלנו מהרגליים. קתדרלת ויטוס הקדוש היא היחידה שבאמת הרשימה. אפשר להכנס לאיזור הכניסה שלה בלי כרטיס, אבל אם תרצו ממש להסתובב בפנים וליהנות ממנה כן תצטרכו כרטיס כלשהו. סמטת הזהב המפורסמת לעומתה די אכזבה אותנו… קודם כל תתכוננו לזה שהיא קצרה ממש, אז תוך שניה הסיבוב נגמר. החנויות שבה לא מאד מעניינות, רק יקרות, ופה ושם יש חדר תצוגה קטן של החיי האלכימאים בימי הביניים, בסדר. בזיליקת ג'ורג' הקדוש גם חמודה, כנסיית אבן ישנה, אבל לא עוצרת נשימה וכך גם המבנה הארמון הישן, שהחלקים הפתוחים בו לציבור די מעטים סך הכל.
פארק קאמפה והפארק על האי Střelecký שניהם נחמדים ליום שמשי. לאי Střelecký תגיעו מאמצע הגשר הדרומי לגשר קארל (Most Legií), יש מדרגות ואפילו מעלית מצידו השני של הכביש, למקרה ויש לכן עובר שלוחץ על ריאותכן.
כיכר ואצלב – יותר נכון לקרוא לזה שדרה. רחוב רחב עם רשתות בגדים ומלכודות תיירים, קצת כמו השאנז אליזה של פריז או האונדרדלינדן של ברלין. להגיע לסמן וי ולהמשיך הלאה, בכל זאת מקום עם משמעות היסטורית (תקראו בויקיפדיה) בצ'כיה.
ממש מול חלון חדר המלון שלנו היה הפסל המסתובב של ראשו של קפקא, אם אתם לא במקרה שם אז לא צריך להגיע במיוחד, זה גימיק חביב ולא יותר.
החלקים מתערבבים וקפקא מסובב את הראש. וואו.
לרובע ז'יז'קוב הלכנו פעם אחת, ממליצה לא להגיע לשם ברגל, ההליכה עוברת ליד כביש מהיר והנוף רחוק מלהרשים, את הדרך חזרה עשינו עם הטראם. הרובע עצמו מאד הררי, נחמד, אבל לא משהו מיוחד. למגדל הטלויזיה לא הגענו.
עוד אטרקציות שלא ביקרנו בהן
מבתי הכנסת הרבים של פראג התרשמנו רק מבחוץ, גם את בית הקברות היהודי ראינו דרך חלון קטן שמוצב בחומה שמקיפה אותו (ראיתי מספיק בתי קברות יהודיים בפולין, תודה). מה אני אגיד, אנחנו לא יהודים מוצלחים במיוחד. לעומת זאת נכנסנו למספר כנסיות מזדמנות על הדרך, אבל דווקא על כנסיית ניקולאס הקדוש ויתרנו.
לגבעת פטרין ניסינו ללכת עם הרכבל (הריאות המחוצות שלי לא עומדות בעליה ממושכת), אבל התור ייאש אותנו. האמת, תצפית יפה לעיר כבר היתה לנו במצודת פראג ובפינלנד לא חסרים לנו עצים, אז פארקים פחות מרגשים אותנו. אבל אם הייתי מסוגלת לטפס על גבעה כנראה היינו הולכים.
להלן התצפית האמורה ממצודת פראג
האמת שכל פראג מלאה נקודות בעלות משמעות היסטורית כזו או אחרת… וקפקא גר בשלב כזה או אחר בכל העיר… אין ספק שכדי לקבל ולהעריך את כל העושר ההיסטורי של פראג צריך מדריך שידע להסביר על כל בניין בעיר. אם זה מתאים לסגנון טיול שלכם אז כנראה ששווה לקחת זאת בחשבון.
גם על התיאטרון השחור ויתרנו בסוף, גם כי תמיד היינו בארוחת ערב בשעה של הצגה וגם כי זה קראנו המון ביקורות מעורבות, ולפי הכרותנו את עצמנו שיערנו שאנחנו נהיה בצד הקוטל. נראה לי זה יותר מתאים כבילוי עם ילדים או קבוצת חברים. לקונצרט דווקא רצינו ללכת אבל לא מצאנו אחד בתזמון טוב.
קניות
בגלל שהגענו לחג הפסחא זכינו ביותר שווקים מהרגיל, כמעט בכל כיכר פתוחה היה שוק. חוץ מזה היו גם שווקים רגילים פזורים פה ושם שמוכרים בעיקר את מה שיש בחנויות המזכרות אבל יותר בזול. את עיקר הרשתות הגדולות והמותגים תמצאו בשדרה של כיכר ואצלב וברחוב Na Příkopě היוצא ממנה (שיש גם בו סניף של המליס, חנות הצעצועים הלונדונית). קניונים בגדלים כאלה ואחרים ופסאז'ים נחבאים מפוזרים להם בכל העיר, כאשר אחד הקניונים המוכרים יותר שיומלץ לכם על ידי כולם כנראה יהיה הפלדיום. אבל מה לי ואלה?
אוכל
בגלל שהזמן שלנו היה קצוב, ניסיתי לתכנן חלק מהארוחות מראש ולחפש מסעדות מומלצות כדי שלא ליפול על מסעדה מאכזבת. בגזרת האוכל הצ'כי מצאתי 3 המלצות: Krčma , Lokál ו – Café Louvre. ל-Krčma לא הצלחנו להכנס, המקום קטן יחסית… Lokál יותר גדולה ועדיין הייתה די עמוסה, אבל הצלחנו לתפוס שולחן. היה בסדר, לא רע אבל לא חושבת שאזכור את חווית האכילה שם בעתיד. Café Louvre דווקא היה לטעמנו המוצלח יותר, החצי השני הזמין קונפי ברווז עם כרוב אדום ומעין לביבות תפוחי אדמה שהיה פשוט מעולה. חששתי קצת שמדובר במלכודת תיירים, אבל מה לעשות שבאמת יש שם המון תיירים, בסופו של היום מדובר במוסד שמצדיק את ההתלהבות.
אז עכשיו למסעדות שאינן צ'כיות:
אחת מול השניה נמצאות שתי מסעדות מומלצות: Five Rivers שהיא מסעדה הודית ו- Muc Dong הוייטנאמית. בשתיהן נהנו מאד מהאווירה ומהאוכל. אם אתם במוד לאיטלקי אז Kogo תהיה בחירה נכונה.
אבל כנראה המנצחת שלנו היא דווקא מסעדה אוסטרית Kočár z Vídně ממש ליד גשר קארל, כל דבר שהגיע לשולחן היה טעים בטירוף, כולל הסלט המעצבן שתמיד דוחפים לצלחת. מומלץ במיוחד הוא כמובן שניצל העגל הוינאי.
משהו לקינוח?
לא הצלחתי למצוא ממש קינוחים או עוגות צ'כיות מסורתיות שריגשו אותי. בכל מקום שתלכו בעיר תמצאו דוכני Trdelník (יענו קיורטוש) שבהתאם לתרבות האינסטגרם הפכו להיות מוגזמים עם מילויי שוקולד וגלידות למיניהן.
אני קצת יותר מעודנת מזה, אני מחפשת קונדיטוריות ובתי קפה מפונפנים. אחת ההמלצות שקראתי היא על Café Savoy, אבל האמת שהתאכזבתי מאד, לא מהאווירה ולא מהעוגה שבחרתי (אולי בחרתי לא נכון?). מה שכן היה נחמד זה שכשיורדים לשירותים יש חלון ענק שניתן להציץ בו לתוך הקונדיטוריה ולראות אותם מכינים את העוגות הגרועות שלהם.
דגמתי קרואסון שקדים בשתי מאפיות שונות: Bakeshop ו-artic bakehouse, שניהם היו טובים, הצטערתי שלא יצא לי לדגום עוד מאפים כדי לגבש חוות דעת יותר מעמיקה.
עוד המלצה שקראתי כהכנה מראש לטיול היא לבית הקפה Cukrkávalimonáda שנאמר בהמלצה שיש שם שוקו מעולה. זה נכון, הוא באמת מעולה. אבל התקשתי להאמין שמדובר בשוקו משוקולד 70% קקאו. שוקוהוליקים אמיתיים שזורם להם קקאו בדם יהנו יותר מ Choco Café, שם ההתייחסות לשוקולד היא כמו לקפה או יין. תקבלו תפריט שוקו מפורט, כל שוקו עשוי מפולי קקאו שהגיעו ממדינה אחרת או אפילו ממטעים ספציפיים בכמויות אחוזי קקאו שונים לפי טעמכם ותיאור על טעמי הלוואי השונים שכל קקאו מביא עימו (יותר פירותי, יותר מריר וכד'). הייתי חייבת להגיע לשם פעמיים. פעם ראשונה הלכתי על שוקו יותר הארד קור: מנז'רי 64% עם ארומה של עץ טרופי ונגיעות פירות יער. פעם שניה החלטתי לשנות גישה עם שוקו משוקולד חלב וטעמי קרמל וחמאה מלוחה. העוגות בויטרינה נראו נחמדות מאד, ביתיות כאלה, אבל השוקו בהחלט סתם לי את הבטן. קניתי פרלינים לקחת הביתה, לא היו ברמת הפרלינים של פריז, אבל הטעמים היו ברורים ומודגשים.
לאלו שלוקחים שוקולד ברצינות
טוב, פה אני עוצרת… אני מבינה למה פראג היא יעד חובה שכזה ואני שמחה שסוף סוף הגעתי לשם. היתרון העצום של פראג הוא שהיא מתאימה לכל סוגי המטיילים, לכל סוגי התקציבים ולכל סוגי הביקורים בין טיול של כמה שעות או יום ובין טיול של כמה ימים, בין אם סופ"ש ובין אם ערב – תמיד יש מה לראות ולעשות. תהנו! 🙂
יום בחייה של "נפולת של נמושות" 