קו הסיום

בקול תרועה רמה הגעתי לחודש תשיעי, קו הסיום ממש מעבר לפינה. באופן רשמי הלידה יכולה להתחיל בכל רגע נתון! מי יודע, אולי עד שאסיים לכתוב את הפוסט הזה יתחילו לי צירים? סטטיסטית לא סביר, יותר הגיוני שאני צריכה לחכות עוד כשבועיים שלושה, אבל תיאורטית… הכל אפשרי.
הבדיקה האחרונה אצל הרופאה והאולטרסאונד להערכת המצב לקראת הלידה, שרוב הנשים בפינלנד אגב לא עושות, אבל אני מיוחדת, כבר נעשתה והתוצאות מעודדות. הגברת כבר התהפכה לה (יעידו הצלעות שלי שמקבלות בעיטות יותר מדויקות מהרגיל) ונכנסה עמוק לתוך האגן שלי (תעיד שלפוחית השתן שלי שקיבלה הסבה לכרית). אז לפי עצת הרופאה הכנתי תיק לבית החולים שמחכה ליד המדרגות בסבלנות, אבל למען האמת אין עוד שום סימן נוסף שמעיד על לידה מתקרבת.

בורסת הימורים פעלתנית נפתחה: מתי תתרחש הלידה?
האב לעתיד מהמר על שבוע לפני התאריך המשוער, בערך מתי שבפינלנד חוגגים את נקודת היפוך הקיץ (היום הארוך ביותר בשנה). כולנו מקווים שהוא טועה, אף אחד לא רוצה להיות בבית חולים בזמן חג – לא אני ולא הצוות הרפואי שאמור לעזור לי.
הסבתא של הילדה טוענת לילדה פרפקציוניסטית שתגיע בתאריך המדויק שלה (אבל ביקשה ממני להתאפק עוד יום כדי שהן יהיו תאומות יומולדת) והסבא שריין לעצמו לביקור את כל השבוע שלפני הלידה כשהוא יודע שאולי בסופו הוא יצטרך לנחות בנתב"ג, להדליק את הפלאפון ולגלות שהוא צריך לעלות ישר על מטוס חזרה.
ואני? אני משנה את דעתי כל כמה ימים. אני יודעת שאם היא היתה יכולה להחליט בעצמה היא היתה רוצה כבר לצאת משם, קיבלתי ממנה את הרושם שלא מאד נוח לה. לא שהיא גדולה במיוחד, האולטרסאונד נתן הערכת משקל של תינוקת קלאסית ממוצעת לגמרי, אבל היא נעה בחוסר נוחות מודגש. כדי לרומם את רוחה אני עושה לה מסאז' לכפות הרגליים, היא די אוהבת את זה.

אז כעיקרון עכשיו מחכים. הבית סך הכל מוכן לקבלת דיירת חדשה. קנינו את כל הדברים שחייבים ורק קצת דברים שלא באמת חייבים. קופסת התינוק המגניבה שקיבלתי מהמדינה בהחלט עזרה לסמן וי על רוב הרשימה שהכנתי (בעזרת מיזוג רשימות של חברות ובנות משפחה שהיו אנאליות כמוני ועשו גם רשימה באקסל שהן יכלו לשלוח לי).

הבעיה עם לשבת ולחכות (ועם 14 קילו נוספים לעמוד או ללכת זה לא ממש אופציה) זה שזה נותן הרבה זמן למחשבות. מחשבות בחודש תשיעי זה רע. אין מחשבות טובות בחודש תשיעי. בין אם זה מחשבות על הלידה המתקרבת או על האמהות הבלתי נמנעת – הן לא טובות. אני יושבת על הספה ופתאום מכה בי המחשבה: זה לא הגיוני. אם חייזר היה מגיע לכדור הארץ היתה בטח מתנהלת שיחה כזו:
חייזר: פשש… אתם כמות מרשימה מאד של בני אדם כאן… אולי קצת יותר מידי אפילו, איך אתם עושים את זה?
ראש צוות מדענים שנבחר לייצג את האנושות: בן אדם זכר שם תאים מיוחדים שלו בגוף של בת אדם נקבה, אחד התאים האלה מתחבר עם תא אחד מיוחד שלה ואז התא החדש הזה מתחיל להתפצל לעוד ועוד תאים עד שנוצר בן אדם חדש בתוך הגוף של הנקבה.
חייזר: איכס!!! מה, הבן אדם החדש חי בתוך בן אדם אחר??
מדען: אהה… כן… עד שהוא יוצא…
חייזר: איך אתם מוציאים אותו משם??
מדען: אז… באופן טבעי בן האדם החדש יוצא דרך ה… אהה… חור בגוף של הנקבה.
חייזר: הנה נקבה (מצביע על מדענית נוכחת), אני לא רואה שום חור מספיק גדול בשביל להוציא מתוכו בן אדם, אפילו אם הוא קטן….
מדען: טוב זה לא חור גדול במיוחד…
חייזר: NO WAY! מה??? זה לא כואב???
מדען: כן… זה די כואב….
חייזר: תגידו השתגעתם?? למה לא להשתמש בביצה??? עשינו סקירה ביולוגית, רוב החיות אצלכם על כדור הארץ פשוט מטילים ביצה!
מדען: כן… לא… זה לא ממש עובד עם אנשים, המוח ומערכות הגוף מורכבים מידי, הם צריכים הרבה זמן, חומרים ואנרגיה כדי להתפתח…
חייזר: טוב אז לפחות כשהבן אדם החדש יוצא הוא כבר מוכן לגמרי, הא?
מדען: אהההה….
חייזר: ?
מדען: האמת הוא לא ממש מתפקד… הוא קצת כמו צמח… לא ממש יכול לזוז או לדבר. הוא בעיקר אוכל, ישן ומפריש צואה בהתחלה. הנקבה והזכר שעשו אותו צריכים לעזור לו הרבה.
חייזר: כמה זמן עד שהוא הופך ליצור אינטיליגנטי מתפקד?
*נשיא ארצות הברית נכנס לחדר*
מדען: אנחנו עוד בודקים את זה….

זה בערך הלך המחשבה שלי בימים אלו. אני יודעת שזה לא מדויק, שהגוף של האישה בנוי ללידה ושגם אם הייתי בתרדמת הגוף שלי היה מסוגל ליילד את התינוקת בעצמו בלי שום עזרה ממני. אבל אי אפשר שלא לחשוב: אם זה כל כך טבעי וכל כך נורמלי, למה זה צריך להיות כל כך קשה?? ולא, אני לא מקבלת את ההנחה שזה בגלל שחווה שכנעה את אדם לקחת ביס מאיזה פרי. מקווה לקבל פרספקטיבה יותר מדוייקת על הנושא בשבועות הקרובים… טוב, סיימתי את הפוסט ועוד אין צירים, בנתיים…

moi moi

  1. היי שלי, הגעתי לבלוג שלך לפני 3 שנים ממש במקרה אחרי שחיפשתי מידע על טיול ללאוס. עושה רושם שחלקנו כמה יעדים משותפים ( ויאטנם תאילנד בודפשט ) או יעדים שאשמח לבקר בהם ( רומא ברלין לונדון שטוקהולם ) אני מקבל מדי פעם מיילים שמבשרים לי על פוסט שכתבת ותמיד נחמד ומצחיק לקרוא את הגיגייך. אני וזוגתי שתחיה מתגוררים בסין כבר חמש שנים והבן שלנו נולד כאן. היות שלישראלים יש נטיה לפעמים מעצבנת להביע דיעה על כל דבר אתמצת כמה מילים ואומר – שיהיה לכם המון מזל טוב, זה גם השלב שבעצם נולדים הורים ומסתכלים על החיים אחרת. אחרי שנה וחצי שהפכתי לאבא יכול לומר שעם כל הקשיים והויתורים באמת שהכל בטל בשישים כשהילד שלך מחייך אליך. ההתחלה תהיה קשה ומלחיצה אבל אחרי 3 חודשים כבר מתחילים להתרגל למציאות החדשה. מאחל לשניכם המון בהצלחה ורק טוב.

    • המון תודה על המילים החמות, איזה כיף לקבל תגובות אוהבות ותומכות מאנשים שהם לא המשפחה שלי והם לא חייבים לכתוב לי תגובות אוהבות ותומכות 🙂
      סין נשמעת לי כמו יעד ממש מגניב ואם אני אזדמן לשם תצטרך לתת לי אתה טיפים 😛
      מאמינה שיהיו לי המון הגיגים בחודשים הקרובים אבל מאמינה שיהיה לי פחות זמן לחלוק אותם. דרישת שלום לאישה ולילדים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s