כן, כנראה שחמישה חודשים זה לא מספיק זמן בשביל לצאת בהצהרות ש "הנה, פיענחתי איך להיות הורה", אבל כמו שיש שנות כלב, אז יש גם שנות אמא. כל יום של הורה לתינוק שווה ערך לשבוע של בן אדם רגיל, בגלל זה הורים טריים מזקינים בבת אחת. אז חשבון זריז (עם מחשבון, נראה לכם שיש לי כוח לחשב משהו בראש עכשיו?) יראה שאולי הבת שלי רק בת 5 חודשים, אבל אני אמא בת 2.9 שנים.
אז אני חושבת שממרום גילי אני יכולה לתת את עשרת הדיברות שלי להורה המתחיל, והם מוקדשים לכל החברות ההריוניות שלי:
- אין דבר כזה יותר מידי חיתולי טטרה. תינוק עשוי ברובו נוזלים והם משפריצים לכל עבר. באופן כללי שמיכות, סדינים, ושאר טכסטיל בגדלים וחומרים שונים זה הכרחי. ממליצה במיוחד על כל דבר שעשוי במבוק.
- יש דבר כזה יותר מידי בגדים. יותר מדובר על השבועות הראשונים, הם גדלים מהר… במיוחד בגדי newborn. כשהגברת היתה ממש פיצית היו כמה פעמים שלאחר התפרצות קקי מאסיבית פשוט החלטתי (אבוי הבושה של בעלת מודעות סביבתית) לזרוק את הבגד לפח במקום לטרוח לנקות, הרי היה ברור שהיא לא תספיק בכלל ללבוש אותו שוב.
מצד שני קשה מאד להפסיק לקנות להם בגדים, זה כל כך כיף!!! - מי שהפריע הוא המרגיע. אלא אם האמא נמצאת ליד. ואז זה "עזוב, לא משנה, אני אעשה את זה".
- באופן כללי עזוב לא משנה, אני אעשה את זה…
(סתם סתם, זה לא בריא, תשתדלו לא להיות כאלה…) - כל שאר התינוקות מעפנים. יסלחו לי חברים/מכרים/בני משפחה שזייפתי התלהבות מתמונות של התינוק שלהם. אין מה לעשות, זו האמת, מהרגע שיש לך תינוק משלך כל השאר נראים עקומים. באופן כללי הלך הרוח של הורה טרי הוא שאפשר להודיע לכולם להפסיק לעשות ילדים, אתה הרגע עשית את הילד הכי מוצלח בעולם ואין טעם שאחרים בכלל ינסו.
- אל תסמכו בעיניים עצומות על עצות הורות ממישהו שמרוויח מזה כסף. המטרה של האנשים האלו היא לגרום לכם לחשוב שאתם הורים גרועים ומשהו דורש תיקון אצל הילד שלכם ולהם יש את הפתרון שעולה רק ככה וככה שקלים…. יש מקרים שזה פשוט לא נכון. אם אתם לא סומכים על עצמכם (זה קשה בהתחלה, אבל עם הזמן תתפסו בטחון), תתחילו עם עצות ממשפחה וחברים, אבל תזכרו שגם אז הילדים שלהם זה לא הילד שלכם!
- כל יום הוא יום חדש. הגברת התעוררה אתמול בלילה כל שעתיים כדי לאכול? הלילה היא תישן שבע שעות (סיפור אמיתי, איך נראה לכם אני מסוגלת לכתוב עכשיו?). הצעצוע האהוב של היום אולי לא יצליח להוציא אפילו חיוך מחר (באופן כללי עדיף לעשות רוטציה עם צעצועים). אבל אתם יודעים למה זה טוב? כי אם לא נפתח כל יום דף חדש ונשכח מאותו הלילה שקמנו כל שעתיים ואז בארבע בבוקר ניקינו קקי מכל הגוף (לא מגלה לכם אם הגוף שלי או שלה…), אז כנראה נתמוטט.
- לכל דבר אפשר למצוא תירוץ. לילדה שלי היתה "קפיצת גדילה" כל יום רביעי והיא הוציאה שיניים בגיל שבועיים. להורים טריים יש ארסנל של תופעות כמו "קוליק" ו-"משבר גיל ארבעת החודשים"… גם אלו הם בעיקר מנגנון הגנה לשפיות של ההורה, כי כשאת יושבת עם העולל שלך, טרוטת עיניים על הכורסה, ומנסה להאכיל אותו מבעד לצרחות, את יכולה למלמל לעצמך "זו רק קפיצת גדילה… תיכף זה עובר….".
- זה בן אדם. קל לשכוח את זה כשבחודשים הראשונים תינוק זה בעצם טמגוצ'י משוכלל (הנה הסגרתי בערך בת כמה אני… פוסט הבא יכלול רמזים לכמה אני שוקלת) או חיית מחמד מוגבלת. שאבא של הילדה לא ישמע שפעם נפלט לי "הנה היא דוחפת עם הרגליים האחוריות!". עוד דוגמה היא שאנשים שאלו איך הכלב שלנו מסתדר עם הרכש החדש, אז אמרתי "מה הבעיה? תינוק זה כמו שואב אבק. זה יושב בפינה של החדר ומידי פעם עושה הרבה רעש".
אבל זה כן בן אדם, אז הדברים שנכונים לכל בני האדם יהיו נכונים גם לגבי התינוק, לדוגמה, אתם הייתם רוצים שאנשים שאתם לא מכירים ירימו אתכם על הידיים? (ניצלתי את במה זו כדי להעביר מסר לבני המשפחה המורחבת שלי). וכמו שלכל בן אדם יש אופי שונה והעדפות אישיות, כך גם לתינוק שלכם, ולפעמים קשה שלא להשליך את ההעדפות שלכם (כמו רתיעה ממגע של אנשים זרים) על התינוק שלכם. - אתם בני אדם. אז גם לכם יש העדפות משלכם ואמונות משלכם ואין מה להקשיב לאמירות מעצבנות שמתחילות ב "אבל שושי (שם בדוי) טסה עם התינוק שלה להודו"… אני זו לא את ואת זו לא שושי (אלא אם קוראים לך במקרה שושי) ושושי היא חולת נפש. תזכרו את זה גם כשאתם נתקלים בהורים אחרים שפועלים אחרת מכם ותנסו לא ללכלך עליהם כמו על שושי.
ומותר לכם לטעות, ותהיו בטוחים שתטעו לא פעם ולא פעמיים, כמו לדוגמה שתצאו לטייל עם התינוקת כשבחוץ 0 מעלות ותשכחו לשים לה כפפות, עדיין יש לה עשר אצבעות, הכל בסדר…
ומותר לכן עדיין לשקול 7 קילו יותר ממה ששקלתן לפני ההריון (הנה כבר קיבלתם רמז) כל עוד אתן בטווח משקל תקין ובריא.
אני חושבת שאם לסכם את הכל לחוק אחד עיקרי הוא: תסתכלו על אנשים אחרים לשם השראה בלבד, אבל תמיד תזכרו שאתם והתינוק שלכם יחידים ומיוחדים. אה ותחסנו את הילדים המנוזלים והמגעילים שלכם לפני שהם ידביקו את הילדה שלי.
יום בחייה של "נפולת של נמושות" 