קור או נההההה

בימים אלו אני מתקשה שלא לתהות האם קוראי המדריכים שלי לתאילנד, איטליה ושאר מדינות נגועות נמצאים בבידוד. אם אתם בבידוד אני יכולה רק לתמוך מרחוק ולתת לכם קצת חומר קריאה…. זה לא יהיה הרבה חומר קריאה, פשוט קשה לשבת לכתוב כשבנתיים הילדה זוחלת ברחבי הבית כמו חייל פצוע בנורמנדי (כולל זעקות השבר).

אז איך זה לגדל תינוקת בחורף הפיני? וואלה לא נורא. כלומר, זה לא נורא כי החורף האחרון היה החורף החם ביותר מאז התחילו את המדידות. אז יכולתי להוציא את הילדה החוצה כשהיא עטופה רק בארבע שכבות. אני מודה שאני מרגישה קצת אשמה… כאילו חבל לי על כדור הארץ, התחממות גלובלית, כולנו נמות, ידה ידה ידה… אבל ביולי כשהוצאתי אותה החוצה מבית החולים (עטופה בשתי שכבות) נשאתי תפילה קצרה לחורף חם. מה אתם יודעים, זה עבד.
ב Babybox המהולל קיבלנו למשל מעיל חורף. מה הבעיה? שאת המידות של הבגדים שבקופסה חישבו לפי גודל ממוצע של תינוק פיני. מתברר שהם גדולים. באמת, בטיפת חלב כשהם מכניסים את המדידות שלה לעקומת הגדילה היא מגרדת את הגרף מלמטה. כשאני מכניסה את אותם נתונים לאתר של קופת חולים בישראל היא יושבת יפה באמצע.
גם בבית החולים, כשבדקו אותה לצהבת יילודים בעזרת מכשיר שבודק את צבע העור, האחות התבלבלה. היא הסתכלה על הילדה ואז עלי ואמרה "טוב, אולי זה צבע העור שלה…". המכשיר שלה היה מכוייל לתינוקות נורדיים שקופים, לא לתינוקות עם גנים של אנשים שמסוגלים להשתזף בים בלי לעלות בלהבות.

כנראה הדבר הכי מתסכל בתינוק חורף זה שגם ככה כל יציאה מהבית דורשת התארגנות כמו למסע כומתה, אז תוסיפו לזה להלביש תינוקת שבדיוק למדה לזחול ומנסה להשוויץ בזה ותבינו את הקושי. בעיה מספר שתיים שצצה היא שאחרי שהילדה כבר עטופה בעגלה, אנחנו נכנסים למרכז קניות ועכשיו היא בסכנת אידוי. אז עכשיו צריך לקלף את השכבות. ניחא לקלף, אבל מה אם היא נרדמה? מצידי שהיא תקום כמו צימוק, אני לא מעירה אותה.
בעיה מספר שתיים היא שהילדה אוהבת להיות עירומה. סך הכל אני מבינה אותה, היא נראית טוב לגילה ואין לה עדיין את המודעות העצמית וחוסר הבטחון שיש לכל אישה. היא צודקת, הבגדים מסרבלים לה את התנועה. אבל גם אני צודקת שהרצפה קרה ובל נשכח מלוכלכת ורטובה משלג שנכנס עם הנעליים של אנשים שלא מורידים בכניסה לבית (אהמ…). אז בנתיים במאבק על החולצה והמכנסיים אני מנצחת כי אני יותר גדולה, אבל לפעמים היא לוקחת אותי במלחמות הגרביים… מה לעשות, כפות הרגליים שלה חמודות מידי בשביל לכסות אותן.

אז אני מאחלת לכולכם פורים שמח ואביב נעים ובריא. נכון לעכשיו משבר הקורונה לא מייצר בפינלנד אנקדוטות משעשעות. אבל בואו ניתן לזה עוד שבוע שבועיים ונראה אם נצליח לסחוט מהמגיפה הזו איזה סיפור או תובנה מבדרת.

moi moi