המטבח הפיני חוזר

טוב, אז הסתכלתי על הסטטיסטיקות של הבלוג שלי, ומשום מה הדף הכי נצפה הוא "המטבח הפיני". מאיפה הסקרנות הזו לקולינריה פינית? אין לי מושג, אבל עם נתונים לא מתווכחים. בנוסף אני מרגישה רע שכתבתי בסוף אותו פוסט שאמשיך לכתוב בנושא ואז עברתי רק לכתוב על עצמי, כאילו אני מעניינת… אז באיחור אופנתי של שבע שנים בערך, להלן חלק שני (אחרון?) בנושא:

נתחיל בזמני הארוחות
בשעה 11 בבוקר, הפיני הממוצע יושב לארוחת צהריים. לא ארוחת בוקר מאוחרת. לא בראנץ'. אפילו לא ארוחת צהריים מוקדמת שכן זו תיקבע לשעה 10. אם הפיני התחיל לעבוד בשעה 9, הרי שאחרי שעתיים זה כבר זמן להפסקה, לפני שהראש הבלונדיני שלו מתפוצץ. אל תדאגו, הוא יאכל עוד משהו קטן בסביבות 14, כדי שיחזיק אותו עד ארוחת ערב ב-17. בשעה 19 כבר חלק מהמסעדות נסגרות. פינים המציאו עוד ארוחה לפני השינה, בדרך כלל דייסת שיבולת שועל או פרוסת לחם שיפון.

תפריט לפי ימי השבוע
יום שלישי שמור לפי המסורת למרק אפונה ואותו פנקייק בתנור שאיזכרתי בפוסט הקודם, עדיין תמצאו מוסדות שמרניים (קפיטריות, בתי ספר, צבא…) שממשיכים להגיש אותם בכל יום שלישי.
יצרני הפיצה הקפואה לקחו יוזמה והמציאו את "שישי-פיצה" כדי להעלות מכירות. את התועבה שהיא פיצה עם אננס ושינקן אני לא יודעת מי המציא. אגב פיצה, בכל חור בפינלנד תמצאו מקומות בשם "פיצה-קבב". כש"בני דודינו" מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה התחילו להגר לאירופה, הם חשבו לעצמם במה לעסוק… אה! שווארמה!… אבל שווארמה אמיתית זה עניין יקר במדינות קרות ולכן הוחלט להמיר אותה במה שאפשר רק לתאר כ "לוף על שיפוד". לביזיון הזה משום מה קוראים קבב. ובגלל שכולם אוהבים פיצה, ולא צריך להיות רושפלד כדי להכין משהו שניתן לקרוא לו (באופן ליברלי) פיצה, הוחלט להוסיף גם פיצות זולות במיוחד לתפריט. הקטסטרופה האמיתית היא כאשר התחילו לשלב בין השניים: פיצה מעפנה עם פרוסות לוף דקות. הו האימה!
ולקינוח "יום ממתקים", כל משפחה קובעת לה יום, לרוב שישי או שבת, ואז לילדים מותר לקנות שקית ממתקים עצומה שאמורה להספיק לסופ"ש. האמת שעל ממתקים יש הרבה מה להגיד, אז:

ממתקים
פינים מתים על ממתקים. סוכריות גומי, שוקולד… חיבה מיוחדת שמורה לכל דבר עם לקריץ. בכל חנות גדולה תמצאו קיר עם ממתקים שאפשר לקנות לפי משקל, כולל בבתי הקולנוע. כן כן, כשפינים יושבים לראות סרט בקולנוע, ואפילו בטלויזיה בבית, הם לא מסתפקים בפוקורן ומוסיפים נחשי גומי, סוכריות ג'לי, טופי, פאדג' וכיוצא בזה. חברות הממתקים משווקות שקיות ספציפית לנשנוש מול הטלוויזיה. אמרתי לקריץ ואוסיף שהפינים אוהבים מאד גם "לקריץ מלוח" שבפינית נקרא salmiakki, אכן זה קיים, לכו תבינו….
אגב גם גלידות הן חלק מהתפריט הפיני. בקיץ צצים להם דוכני גלידה בכל פינה. לא מוזר בכלל לראות חבורה של גברתנים מסוקסים שלכל אחד מהם גביע גלידה ביד. בהחלט לא נישה לנשים וילדים!

בשר ודגים
אפשר למצוא את כל סוגי הבשר, אבל הבשר העיקרי שנמכר הוא חזיר (בעיקר אותו שינקן מהפיצה) ואפילו אפשר חזיר בר. כבש הרבה יותר קשה להשיג, מלבד בתקופת חג הפסחא שאז כבש נאכל באופן מסורתי לארוחת החג (מעתיקנים). לעומת זאת די בקלות אפשר להשיג בשר אייל צפוני. לאלו שרוצים לסמן וי על אכילת חיות שונות ומשונות, תוכלו לאכול בפינלנד באחת ממסעדות Harald במדינה, האוכל לא ממש זול ולא מה שנקרא משובח, אבל האווירה והתפריט מבדרים בהחלט.
רוב הדגים שנאכלים הם דגי נהרות ואגמים. אחד הדגים היותר נפוצים הוא כמובן הסלמון (אך לשם הדיוק נציין שזו טרוטה). פינים אוהבים אותו בכל וריאציה, כשאחת הפופולריות היא עישון חם (לעומת לקס שהוא עישון קר). עוד דגים פופולרים הם ההרינג שמוגש בעיקר כבוש ועוד דגים קטנים שבאנגלית נקראים vendace ומטגנים אותם שלמים מרופדים בקמח שיפון. בנמל הלסינקי לדוגמה תמצאו דוכנים שמוכרים מנות דגים שכאלה – מומלץ.

IMG_6073

ארוחה פינית קלאסית – מרק סלמון (עם המון שמנת וחמאה) ופרוסת לחם שיפון עם סלט ביצים (בפינלנד המיונז מוחלף בחמאה)

פירות יער
עונת השיא שלהם היא כמובן הקיץ, אבל דואגים לאספקה (בעיקר קפואה) גם בחורף. תותי שדה מגדלים כמובן בשדות, אבל ביער (ופה כל מקום זה קצת יער)  צומחים גם תותי יער קטנטנים שאפשר לקטוף חופשי. גם פטל צומח למכביר, אבל האהובה עלי מכולם היא האוכמניה האירופאית. הן יותר קטנות וכהות מאלו האמריקאיות ולטעמי יותר טעימות. גם האוכמניות צומחות בשפע כמעט בכל מקום ובקיץ ממש כיף ללכת ולקטוף אוכמניות מכל הבא ליד. עוגה בחושה שעליה מפזרים לפני האפיה אוכמניות שכאלה היא עוגה פופולרית לקיץ (מוגשת עם רוטב וניל).

20140810_142725

אוכמניות ופטל שנקטפו ביער. מומלץ לשטוף במים עם מעט חומץ ולהקפיא

אפונה
הקיץ מביא איתו גם תרמילים של אפונה שנמכרים בשווקים ובחנויות האוכל לפי משקל. אז יושבים להם הפינים על הספה/בחצר/בתחנת האוטובוס, פותחים תרמילים כמו פיצוחים ואוכלים אפונה מתוקה טריה.

שיבולת שועל
הדגן המועדף אחרי השיפון. בדייסה, לחם, עוגיות, גלידה, חלב, לקריץ… אין מקום שאי אפשר לדחוף אליו קצת (או הרבה) שיבולת שועל!

וכמובן: ירקות שורש
כל מה שיכול לגדול מתחת לאדמה איפה שבטוח מהאוויר הקפוא וכל מה שנשמר די בקלות בתקופת החורף הארוכה. תפוחי אדמה, גזר, לפת, סלק… בחג המולד נהוג לאכול פשטידות של ירקות שורש באפייה ארוכה בחום נמוך.

IMG_2967

חג מולד ראשון שלנו – פשטידת תפוחי אדמה וצלעות חזיר (כי שינקן זה יבש ומשעמם)

טוב, זהו לבנתיים… יש לכם קצת הבנה למה לצפות לאכול אם אי פעם תגיעו לפה, או השראה אם בא לכם לעשות ארוחת ערב בסגנון נורדי.

בתאבון!

תגובה אחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s