המטבח הפיני

ראשית אתחיל בהתנצלות לפינים באשר הם, ההבחנות שלי לגבי הקולינריה הפינית אינן מבוססות על מחקר מעמיק אלא על התנסות שלי והסקת מסקנות אישיות. ייתכן ואני לא מדייקת, ייתכן ואני מבצעת הכללות מרחיקות לכת וייתכן ואני פשוט טועה באופן בוטה. המידע ההיסטורי שיובא כאן הגיע מויקיפדיה אבל אני מאמינה שהוא מדויק למדי. עם זאת אני לא לוקחת את הנושא החשוב הזה בקלות דעת ואני מתחייבת להמשיך ולחקור אותו לעומק ולעדכן אתכם הקוראים.

כדי להתחיל להבין את המטבח הפיני ואת החשיבה הפינית על אוכל בכלל, צריך קצת להכיר את ההיסטוריה של פינלנד, חוץ מזה שאני מורה ויש לי צורך בלתי נשלט לחנך וללמד אנשים. פינלנד תחילה היתה חלק מן הממלכה השוודית, ב-1809 היא נכבשה על ידי הרוסים והיא קיבלה את עצמאותה ב-1917. לאורך ההיסטוריה שלה פינלנד סבלה מספר פעמים מרעב כבד כשהאחרון היה בשנים 1866-1868. איך לא, הרעב נגרם ממזג אויר מחורבן: בקיץ ירד יותר מידי גשם ואחריו הגיע חורף ממש ממש ארוך. כאילו זה לא מספיק, אחרי מלחמת העולם השניה פינלנד סווגה כמשתפת פעולה עם המשטר הנאצי ולכן אף היא נאלצה לשלם פיצויים מה שאף פעם לא עושה טוב לכלכלה…

עכשיו אני חייבת לקחת עוד שניה ולהגן על כבודה של המדינה החדשה שלי. נכון פינלנד לחמה לצד הנאצים, אבל זה היה כדי להוריד ממנה את הרוסים שהיו מבואסים עליהם וכנראה לא הצליחו להתגבר על העובדה שהפינים אשכרה ניצחו במלחמת העצמאות, כמו שאומרים:

the enemy of my enemy is my friend

במהלך המלחמה פינלנד סרבה להסגיר לידי הנאצים את אזרחיה היהודים, גם מתוך 500 פליטים שהגיעו אליה היא הסגירה רק 8 וגם על זה הם כבר התנצלו. יהודים לחמו בצבא הפיני במהלך המלחמה נגד הרוסים. אגב גם את הפיצויים שלה פינלנד סיימה לשלם. את המידע הזה גם בדקתי אצל חוקרים מומחים (ודי מעצבנים) לשואה אז תהיו בטוחים שאני צודקת.

וחזרה לעינינו…. אחרי שאנחנו יודעים קצת יותר על פינלנד אפשר להבין יותר טוב את התפיסה שלהם לאוכל. אוכל זה דלק, אוכלים כי הגוף צריך. הפינים מתקדמים לאט עם התפיסה הזו ולאט לאט יוצאים ממנה כיאה למדינה בעולם המערבי שאוכל כי זה כיף לו והתוצאות נראות במקומות אסטרטגיים בגוף. אפשר לראות בטלויזיה יותר ויותר תכניות בישול מרחבי העולם ויותר ויותר מסעדות גורמה, אבל עדיין רואים רמזים לחשיבה הישנה. לא מעט ראיתי אנשים יושבים לבד במסעדה, כי המטרה של מסעדה זה לתת אוכל ואני עכשיו רעב אז אני אוכל במסעדה, יש פחות דגש על האלמנט החברתי.

הרעב במדינה יצר מטבח שחוגג על שאריות. הרבה מאכלים פינים מסורתיים מבוססים על המתכון של: קח את מה שאכלת ביום שני ואת מה שאכלת ביום שלישי, תערבב, שים בתבנית ותאפה בתנור. עכשיו תאכל את זה בימים רביעי וחמישי. אין שום בעיה לקחת פסטה, גבינה, שאריות נקניק ואולי קצת ירקות ולהכין פשטידה. היוגורט או השמנת כבר גבוליים על סף ה-"גבר אולי עדיף שלא…"? הנה לכם מתכון כדי להציל את המצב! :

מצרכים:

  • כ-200 גרם יוגורט/שמנת חמוצה יותר או פחות/שמנת מתוקה/לבן… בעצם באמת פשוט כל מה שנשאר במקרר שהוא לבן ודי נוזלי ובא לכם להפטר ממנו
  • 2 ביצים
  • קצת סוכר, באמת שזה לפי הטעם ולפי מה שאתם מתכננים לשים על זה…
  • כחצי כף שמן
  • קצת קמח, את האמת אף פעם לא טרחתי למדוד… אני פשוט שמה עד שזה מגיע לסמיכות הרצויה שזה קצת פחות מבלילה של פאנקייק, למי שלא מכין פאנקייק אני אסביר שזה אומר שכשאני מרימה כף עם התערובת ושופכת חזרה אני אראה לשניה את הסימנים שהבלילה ששפכתי השאירה לפני שהם נעלמים לתוך הבלילה.

הכנה:

ועכשיו שימו לב כי זה "מסובך"… מערבבים הכל, שמים בתבנית משומנת ולתנור בחום בינוני! תוציאו כשזה זהוב יפה. יוצא מזה משהו דומה לפאנקייק, על כן שמו הפיני: פאנוקאקו (pannukakku), אנחנו במשפחה קוראים לו "טומי לי ג'ונס", "רוברט רדפורד" ושאר שמות מפורסמים זקנים ומקומטים, כי בתנור המאפה תופח וכשהוא יוצא מהתנור הוא נופל ואז הוא נהיה "מקומט", זהירות לפעמים הממזר תופח ומנסה לברוח מהתבנית. אפשר לאכול בגרסה המתוקה עם גלידה, דבש או ריבה ואפילו אפשר גרסה מלוחה עם גבינה צהובה (מתוק ומלוח זה שילוב מעולה! בעצם מתוק משתלב עם הכל לדעתי…).

מוגש עם חמאה וריבת פטל

מוגש עם חמאה וריבת פטל

הרעיון זה לזרוק כמה שפחות אוכל, אפשר להשתמש בהכל. גם בלחם שהתייבש אפשר להפיח רוח חיים ולאכול. זה בדיוק המקרה שקרה לי, נשארו לי שתי פרוסות לחם שהתקשו (גם כשהוא טרי הלחם הפיני קשה אז תאמינו לי שזה היה קשה כמו לוגריתמים), ולכן עשיתי מה שכל פיני טוב עושה, או במילים אחרות מה שאמא שלי עשתה בשבילי כשהייתי קטנה, להלן ה"מתכון":

מצרכים:

  • לחם שהתייבש לרמה שוברת שיניים. עדיף לחם שחור כמה שיותר, בארץ הוא ידוע כלחם רוסי
  • חמאה
  • חלב

הכנה:

תבצעו את הלחם לחתיכות בגודל ביס בערך. על כל חתיכה תמרחו מעט חמאה ושימו בקערה. בסיר קטן תחממו חלב, אין צורך להרתיח, רק שיהיה חמים ונעים… שיפכו לקערה עם הלחם ותאכלו כמו קורנפלקס. רק כדאי לאכול מהר לפני שכל החמאה נמסה לגמרי. פשוט פשוט אבל טעים. מתאים כארוחת בוקר ביום קר או כפינוק בערב אחרי הסאונה.

IMG_2394

כמובן שלא כל המטבח הפיני מתבסס על שאריות, הרי צריך שמשהו ייצר את שאריות לא? אז אל תדאגו, יום יבוא ותשמעו גם על המאכלים הללו. זהו להיום, מקווה שעכשיו אתם מכירים את המדינה החדשה שלי יותר טוב, מקווה נתתי לכם רעיון לארוחת בוקר או לפחות גרמתי לכם לחייך לשניה..

*22/07/2020 – בשעה טובה פורסם החלק השני

moi moi

    • The thing with the dry bread is called Leipäressu.. free translation is Poor Bread. Ressu is someone pretty pitiful and pathetic, like a sick puppy or something :c) one of my favorites since childhood. The Leipäressu, not sick puppies.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s