"שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע" תודה לאל!!!

עם הופעתם של סימנים שונים בטבע, מגיע לו סוף כל סוף האביב הפיני. שעות האור התארכו, הצמחים התחילו ללבלב, הציפורים חוזרות ובראשן הנחליאלי! עובדה זו גרמה לי אגב לחשוב מה טוב לו ושמח לו לנחליאלי שכולם תמיד שמחים לראותו. בישראל הנחליאלי מסמל את תחילת גשמי הברכה ואת ההפוגה מהשרב שגרם לנו לרצות לבכות (ולו כדי שזה יקרר אותנו) ואילו פה בפינלנד הנחליאלי מסמל את בוא האביב ושעכשיו אפשר ללבוש רק סוודר ומעיל (!!!).

הסימן הראשון לבוא האביב הוא הופעתם של גושי "פרווה" רכים על העצי הערבה שכיף לאסוף ולהתלטף איתם (אתם מוזמנים לחפש salix caprea). רק אחר כך מתגלה שלעצי הערבה יש מוח של גבר מצוי, דבר ראשון שהם חושבים עליו כשהם קמים זה רבייה, ואני חושבת לעצמי: רק קמתם! לא בא לכם להתעורר, לצחצח שיניים, ללבלב טיפה, לשתות קפה??? אז לא, מתברר שאותם חלקים פרוותיים שלפני שבוע חיככתי בהם את הפרצוף הם אברי הרביה של העץ, כלומר הפרחים.

אברי מין פרוותיים של עץ

הראשונים להוציא עלים ירוקים הם אותם עשבים שוטים שבדרך כלל ממהרים לנכש. למה זה? אתם שואלים? ובכן הממזרים הללו חכמים, הם יודעים שזה הסיכוי הכי טוב שלהם, כי למי יש לב לעקור את הדבר הירוק הראשון שהוא רואה בחצי שנה האחרונה? לא, האינסטינקט הראשוני והמוטעה שלי היה ללכת לאותו סרפד ולנשק אותו תוך צעקות: "It's alive!!!! It's alaaaaaaaive!!!". תחושת הצריבה תעבור אחרי חצי שעה. אז ככה לאט לאט מופיעים להם יותר ויותר עשבים ירוקים מתוך האדמה. הנוף שבשבועות האחרונים היה נראה כמו רמת הגולן באוגוסט (רק בלי פרות ומוקשים), כלומר חום ויבש, הופך בהדרגה ליותר ויותר ירוק.

ועם התעוררות הטבע מתחילה גם התעוררות הפינים, הגנים הדוביים שלהם קוראים להם לקום משנת החורף, לזרוק את החולצה, המכנסיים, הכפפות והגרביים התרמיים ולצאת החוצה. הזקנים מוציאים את מקלות ההליכה שלהם, הילדים שולפים את האופניים ודוכני גלידה צצים כמו פטריות אחרי הגשם. כל פעילות שאפשר לעשות בחוץ נעשית, אירוע רודף אירוע: שוק דגים, אליפות קראטה, חג מומצא, תערוכת כלבים….

ואז פתאום חזרנו ל-0 מעלות. כבר הועלתה על ידינו הסברה שבעצם אותם שבועיים שחשבנו אותם לאביב בעצם היו הקיץ ושהנה הוא נגמר… אבל יש עוד תקווה שיוני ויולי יגיעו ועימם יעלו הטמפרטורות… אולי אז נוכל לצאת החוצה רק עם סוודר!

moi moi