געגועי לקיסינג'ר

טוב תשמעו, אין לי זמן, הילדה מתחילה כבר להשתעמם מהרגליים של עצמה ויש עוד הר בגדים לקפל, אז נעשה את זה זריז…
כאמור חוסר בזמן נזיל מונע ממני לייצר סיפור עם התחלה, אמצע וסוף לכן תקבלו ממני עוד רשימה (באופן כללי אין ביכולתי ליצור מחשבה יותר מורכבת ממשפט או שניים).

שלא תבינו לא נכון, אני מאוהבת בילדה הזו. אין רגע שאני לא מאושרת על ההחלטה להביא אותה לעולם. אבל…. יש כמה דברים שאני מתגעגעת אליהם… להלן עשרה דברים מהחיים הישנים שלי שקצת (טוב הרבה) חסרים לי:

1. לעשות נסיעה ארוכה באוטו – אני אוהבת לנהוג. כיוון שבישראל ההורים שלי גרים בחור באמצע שום מקום, כל נסיעה אליהם היתה ארוכה. אבל אז שמתי מוזיקה גרועה בפול ווליום ושרתי עד שנהייתי צרודה. כרגע אני לא יכולה לעשות נסיעות ארוכות, הציצי שלי נדרש למסדר כל שעתיים, וגם אם הילדה איתי באוטו אני חייבת להגן על אזניה העדינות ועל נפשה הרכה מפני ג'סטין טימברלייק וחבריו.
2. לראות סרט ברצף מההתחלה עד הסוף – הסרטים של ימינו ארוכים מידי. אין מצב שהיא ישנה שלוש וחצי שעות… עזבו, גם אם אני מוצאת סרט של שעה וחצי לא בטוח שזה תופס. בקומדיות זה פחות משפיע, אבל סרטי מתח זה ממש לא עובד לעצור לעוד חצי שעה של בכי.
3. ללבוש חולצות שג'נט ג'קסון לא תלבש להופעת מחצית בסופרבול – באופן כללי ללבוש משהו יפה… מחמיא… נקי.
4. לצאת מהבית תוך חמש דקות – לשים נעליים, לקחת מפתחות ולצאת. טוב האמת בפינלנד זה אף פעם לא חמש דקות כי צריך גם מעיל, כפפות, צעיף, לגרד קרח מהאוטו… אבל באופן כללי החופש לנוע חסר לי. אני לא יכולה "לקפוץ" לשום מקום, כל יציאה מהבית כוללת צ'ימידן של חיתולים, מגבונים, צעצועים ומוצצים. ובל נשכח את הטנק המקולל שקורא לעצמו עגלה.
5. תחביבים – היו לי בחיי שני תחביבים (לא כולל הבלוג הזה): לישון ולאפות. שני התחביבים סבלו פגיעה אנושה ולא ברור אם הם ישרדו את הלילה. אני יושבת לי ומפנטזת על מקרונים ממולאי גנאש, עוגות מוס מזוגגות ולחמי מחמצת… ואז פולטים עלי ואני חוזרת למציאות.
6. ימי שישי – לא, לא חזרתי בתשובה. אבל בדרך כלל הייתי דואגת שימי שישי אחרי הצהריים הבית כולו נקי, המצעים חדשים וריחניים ואני אחרי מקלחת ארוכה ששוטפת ממני את כל השבוע. אין. נגמר. נתחיל בעובדה שאני לא תמיד יודעת איזה יום היום ונמשיך עם המציאות המרה שהסטנדרטים של "נקי" צנחו לגובה של ים המלח. מקלחות ארוכות רק לאחרונה התחלתי לחזור לעשות, אבל באמת רק כפעם בשבוע כשהכוכבים בשורה והילדה עם אבא שלה, שבעה ולא עייפה.
7. להשתעל מתי שבא לי – טוב בואו בעצם נרחיב את הנקודה הזו ל-"שיהיה שקט מתי שבא לי ורעש מתי שבא לי". לילדה היתה תקופה שהיא למדה שהיא מסוגלת לעשות עם הפה רעש מאד חזק. זה הגניב אותה. אותי פחות. מצד שני ברגע זה ממש אני לוחצת על מקשי המקלדת בעדינות של צעדי אוגר כדי שההקשות לא יעירו את הנסיכה על האפונה שלידי.
8. לאכול לאט – ואני לא בהכרח מדברת על לצאת למסעדה לארוחה של שלוש מנות (אבל וואו איך בא לי לצאת למסעדה לארוחה של שלוש מנות…). אני מדברת על לא לדחוף את כל הסנדביץ' בבת אחת לפה כי היא חייבת להיות על הידיים. עכשיו. מיד.
9. שעה שאף אחד לא נוגע בי – הילדה רוצה שירימו אותה, וכמובן יונקת כל שעתיים, ולא מצליחה להרדם אז היא מתכרבלת על הידיים… ואז כשהיא סוף סוף במיטה מגיע הבעל המוזנח שרוצה גם הוא חיבוק, ליטוף ונשיקה. ומה איתי? אני רוצה שעה שאני לבד, עם עצמי ואף אחד לא נוגע.
10. שישעמם לי – דודה שלי אמרה לי פעם שאחרי שנולד לך ילד את מבינה כמה היה לך משעמם קודם. היא צודקת. לטוב ולרע. כי כשהיה לי משעמם בזבזתי שעות על הפגת השעמום בפעילויות סרק כמו טלויזיה. אבל איזה כיף זה היה….